מדרש על שמואל א 24:13: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, יז): תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ, אַתְּ מוֹצֵא צַדִּיק מוֹלִיד צַדִּיק, רָשָׁע מוֹלִיד רָשָׁע, צַדִּיק מוֹלִיד רָשָׁע, רָשָׁע מוֹלִיד צַדִּיק, וְכֻלְּהוֹן יֵשׁ לָהֶם מִקְרָא, וְיֵשׁ לָהֶם מָשָׁל, וְיֵשׁ לָהֶם מְלִיצָה. צַדִּיק מוֹלִיד צַדִּיק, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא, וְיֵשׁ לוֹ מָשָׁל, מִקְרָא דִּכְתִיב: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. מָשָׁל, סִרְכָא דַּאֲקִים תְּאֵנִיתָא. רָשָׁע מוֹלִיד רָשָׁע, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא, וְיֵשׁ לוֹ מָשָׁל, וְיֵשׁ לוֹ מְלִיצָה, מִקְרָא דִּכְתִיב (במדבר לב, יד): וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, מָשָׁל (שמואל א כד, יג): כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע. מְלִיצָה מִנַּיִן, מַה יְּלֵדַת חִפּוּשִׁיתָא קְרוּצֵי בִּישֵׁי מִנָּהּ. צַדִּיק מוֹלִיד רָשָׁע, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא (איוב לא, מ): תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ, מָשָׁל, מוֹלִידִין דְּלֵית כְּוָתְהוֹן, מְרַבְּיָן דְּלָא דַמְיָן לְהוֹן. רָשָׁע מוֹלִיד צַדִּיק, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא (ישעיה נה, יג): תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ, מָשָׁל, מִן סַנְיָא נָפֵק וַרְדָּא, אֲבָל שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, חָכָם בֶּן חָכָם, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, אַוְוגִיטוֹס בֶּן אַוְוגִיטוֹס, אַתְּ מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה כָּתוּב בָּזֶה, דָּוִד מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה. דָּוִד מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וּבְנוֹ מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. אָבִיו בָּנָה אֶת הַיְסוֹדוֹת, וְהוּא בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת. אָבִיו מָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְזֶה מָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. דָּוִד כָּתַב סְפָרִים, וּשְׁלֹמֹה כָּתַב סְפָרִים. דָּוִד אָמַר שִׁירִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר שִׁירִים. דָּוִד אָמַר הֲבָלִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר הֲבָלִים. דָּוִד אָמַר דְּבָרִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר דְּבָרִים. דָּוִד אָמַר מְשָׁלִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר מְשָׁלִים. דָּוִד קִלֵּס בְּאָז, וּשְׁלֹמֹה קִלֵּס בְּאָז. דָּוִד בָּנָה מִזְבֵּחַ, וּשְׁלֹמֹה בָּנָה מִזְבֵּחַ. דָּוִד הִקְרִיב קָרְבָּן, וּשְׁלֹמֹה הִקְרִיב קָרְבָּן. דָּוִד הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן, וּשְׁלֹמֹה הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן. דָּוִד מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, יא): וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ט, ל): וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַיִם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. דָּוִד מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כח, ד): וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכָּל בֵּית אָבִי וגו', וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ד, כ): יְהוּדָה וְיִשְרָאֵל רַבִּים וגו'. דָּוִד בָּנָה אֶת הַיְסוֹדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כח, ב): וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וגו', וּשְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ. דָּוִד אָמַר דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כג, א): וְאֵלֶּה דִבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים וגו', וּשְׁלֹמֹה אָמַר דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, א): דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָיִם. דָּוִד אָמַר הֲבָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לט, ו): אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָּה, וּשְׁלֹמֹה אָמַר הֲבָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, ב): הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. דָּוִד אָמַר מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כד, יג): כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וגו', וּשְׁלֹמֹה אָמַר מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א, א): מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. דָּוִד כָּתַב סְפָרִים, דִּתְהִלִּים נִכְתַּב עַל שְׁמוֹ, וּשְׁלֹמֹה כָּתַב סְפָרִים, מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת, שִׁיר הַשִּׁירִים. דָּוִד קִלֵּס בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם וגו', וּשְׁלֹמֹה קִלֵּס בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, יב): אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר וגו'. דָּוִד הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, כה): וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּשְׁלֹמֹה הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, א): אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. דָּוִד אָמַר שִׁירִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כב, א): וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת וגו', וּשְׁלֹמֹה אָמַר שִׁירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, הוֹאִיל וְאַתְּ מַקִּישׁוֹ, מַקִּישׁוֹ מִכָּל צַד, מָה אָבִיו נִמְחַל לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב, יג): גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת, אַף זֶה כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים.